התאוררות
חזרה למעבר לאחר

לשחרר את הדעה. להתחבר לאדם.

מתי אדם הופך ל״הם״? כשאנחנו כבר יודעים מי הוא ומה הוא לפי הקבוצה שאליה שייכנו אותו. ואז, כמעט בלי לשים לב, אנחנו מדברים עליו. לא איתו.

ומה אם אפשר לפגוש את ״הם״ אחרת?בחרו מאיפה להתחיל.

דיאלוגוס

לפגוש את האדם שמולי

אנשים שונים נפגשים במרחב משותף
מי מאיתנו היה הליצן של הכיתה?מי הרגיש פעם שהוא לא שייך?מי חווה שברון לב שאיש לא ידע עליו?

אנחנו רגילים לראות את ההבדלים. את הבגדים, האמונות, המעמד והגיל.

אבל מה אנחנו באמת יודעים על האדם שמולנו?

בדיאלוגוס לא יושבים ומדברים על החיבור. קמים, נעים במרחב ועונים בגוף.

שאלה אחר שאלה, אנשים שנראו שונים מתחילים לגלות את המקומות שבהם הסיפורים שלהם נפגשים.

ופתאום, במקום ״אנחנו״ ו״הם״,יש אנשים.

התמחור מותאם לגודל הקבוצה, משך הפעילות וההתאמה הנדרשת.

ליצור מפגש דיאלוגוס

העז להיות ״הם״

לפגוש את האחר בתוכי

משתתפים מביאים דמויות אחרות אל מרכז המפגש ומדברים בשמן

מי אני? מי אנחנו? ומי הם?

אנחנו רגילים לדבר עליהם. כאן אנחנו נותנים להם לדבר.

בונים דמות. נכנסים לחיים שלה. מדברים אותה.

בשיטת המראה הקונפליקטואלית (CMP)״הם״ מקבלים פנים, שם, חיים וקול.

לרגע, אנחנו מעזים להיות ״הם״.

אפשר כתהליך בפני עצמו. אפשר לשלב עם דיאלוגוס.

התמחור מותאם לגודל הקבוצה, משך הפעילות וההתאמה הנדרשת.

להעז להיות ״הם״

שאלות לפני תהליך עם קבוצה או ארגון

מה ההבדל בין דיאלוגוס לבין העז להיות הם?

דיאלוגוס מתחיל במפגש ובחוויות משותפות דרך שאלות ותנועה. העז להיות הם עובד דרך כניסה לנקודת המבט של מי שאנחנו רגילים לדבר עליו מבחוץ.

האם צריך שהקבוצה תסכים לפני שמתחילים?

לא. המטרה אינה לייצר הסכמה מלאכותית, אלא לאפשר מפגש אחר שבו אפשר לראות ולשמוע גם בלי למחוק את המחלוקת.

עוד שאלות על קבוצות, קונפליקט ו״אנחנו והם״